התחלה חדשה: איך להפוך את היום הראשון ללימודים מחוויה מלחיצה להזדמנות לצמיחה

החזרה למסגרות הלימודיות – בין אם מדובר במעבר לכיתה א', עלייה לחטיבה או חזרה לתיכון – מעוררת שילוב של התרגשות וציפייה לצד חשש וחרדה. לא רק הילדים מרגישים כך, אלא גם ההורים, שלעיתים חווים את אותו "פרפר בבטן" שליוו אותם בילדותם. איך ניתן לנהל את הרגשות ולהפוך את התקופה הזו להזדמנות לחיזוק הקשר עם ילדינו?

ההתרגשות והחשש – אצל הילדים וגם אצל ההורים

תחילת שנת הלימודים מביאה עמה יותר מרשימות ציוד ולוחות זמנים; היא חושפת שדה רגשי עמוק. ילד שעולה לכיתה א' חווה שילוב של סקרנות והתרגשות לצד פחד מהלא נודע. עבורו, זו לא רק התחלה של מסגרת חדשה, אלא גם הדהוד לחוויות עבר – תחושת ביטחון או חוסר ביטחון שנצרבו בו עוד בגן, ואולי אף קודם.

ההורים, שמלווים את ילדיהם בפתח בית הספר, מרגישים לעיתים אותם גלים פנימיים – שמחה וגאווה לצד דאגה ואי־ודאות. התחושות הללו ניזונות לא רק מהמציאות הנוכחית, אלא גם מהמפגש עם הילד הפנימי שבתוכם – זה שעמד פעם עם ילקוט חדש וחיכה להישמע פעמון השיעור.

שני רבדים של רגש – העכשווי והעמוק

בעת חזרה למסגרת פועלים בנו שני רבדים רגשיים במקביל:

• העכשווי – רגשות מיידיים כמו התרגשות, מתח או דאגה ליום הראשון.

• העמוק – רגשות שמקורם בזיכרונות עבר, דפוסי ביטחון או פחדים שנצרבו בילדות.

היכולת להבחין בין שני הרבדים מאפשרת לנו להבין אילו תחושות שייכות להווה ואילו נובעות מהעבר – וכך להגיב בצורה מאוזנת ומדויקת יותר.

ולמה בכל זאת רובנו לחוצים?

שלושת הגורמים שמגבירים את הלחץ ההורי

1. הזדהות עמוקה והדהוד אישי – חוויות עבר קשות במסגרות חדשות עשויות להציף חרדה שאינה תואמת את המציאות הנוכחית.

2. תחושת אחריות מוחלטת – הרצון להבטיח שהילד יהיה מוגן, אהוב ומקובל.

3. חוסר שליטה – הידיעה שבזמן אמת ההורה אינו יכול לכוון או לשנות את החוויה.

שילוב הגורמים הללו, יחד עם הדחף הטבעי להגן, מעצים את החוויה הרגשית הרבה מעבר למצב בפועל.

כיצד ניתן להפחית את מידת הלחץ ולהעצים את ההתרגשות החיובית?

קלפי FEELINKS – כלי פשוט לשקט רגשי

כדי להפחית חרדה ולהעצים את ההתרגשות, אני מציעה לכם להיעזר בקלפי  FEELINKS – ככלי ויזואלי המתרגם רגשות מעורפלים למילים ממוקדות ומכוון אותנו לעשייה חיובית.

העבודה עם הקלפים מבוססת על שתי שאלות פשוטות, שניתן לרתום עבור מטרה זו: 

1. איך אני מרגיש עכשיו? לזהות את הרגש בלי לשפוט: "אני מרגיש דאגה", "אני חשה חוסר שקט", "אני מתרגשת בשבילו". אם מתגלה קשר לרגש עמוק יותר – להכיר בו: "זה מזכיר לי את היום הראשון שלי בבית הספר".

2. איך אני רוצה להרגיש? להגדיר יעד רגשי ריאלי: "אני רוצה להרגיש בטוח שהוא בידיים טובות", "אני רוצה להרגיש סקרנית לשמוע איך עבר עליו". היעד יכוון לפעולות מקדמות, כמו נשימה לפני הפרידה, שיחה מחזקת עם הילד או תזכורת פנימית ליכולת שלו להתמודד.

טיפ לסיום

ברגעי התרגשות או חרדה – שלכם או של ילדכם – עצרו לרגע, שאלו את שתי השאלות, והקשיבו באמת לתשובה. לעיתים, עצם ההכרה ברגש ובבחירת היעד יכולה לשנות את החוויה כולה וכך להפוך את היום הראשון לחוויה חיובית ומחזקת.